הרקע — איך הגיעו אלינו

במצב טיפוסי, נושה מגלה כי חייב שטרם פרע חוב פעולה אחר העברת נכסים בסמיכות לפניית הגביה — לבן/בת זוג, להורים, או לישות משפטית קשורה.

במקרה כזה, עולה השאלה אם ניתן לטעון שמדובר בהעברה שמטרתה להבריח את הנכסים מהישג ידם של נושים, באופן המקנה זכות להפוך את ההעברה.

האבחון — מה זיהינו

הברחת נכסים מוגדרת בדין הישראלי בכמה מסגרות, בהן פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, וחוק החוזים. מהלך כזה מצריך תיעוד ובחינה של מועדי ההעברה, מצב הנכסים, ויחסי החייב והמקבל.

אסטרטגיית הטיפול

אסטרטגיה אפשרית: בחינת המסגרות המשפטיות הרלוונטיות, איסוף תיעוד פומבי (טאבו, רשם החברות, רשם המשכונות), ובחינת אפשרות הגשת תביעה לביטול ההעברה או הפיכתה.

שלבי הביצוע

  1. תיעוד עובדתי

    איסוף ראיות פומביות על מועדי ההעברה, זהות הצדדים, והקשר ביניהם.

  2. מסגרת משפטית

    בחינת הסעיפים הרלוונטיים בחוק.

  3. הגשת הליך

    בכפוף להוראות החוק והפסיקה, הגשת הליך מתאים בערכאה המוסמכת.

התוצאה

תוצאת טענה של הברחת נכסים תלויה בעובדות, בראיות, ובמסגרת המשפטית הספציפית. אין הבטחה לתוצאה.

הלקח המרכזי

טענת הברחת נכסים היא טענה משפטית מורכבת. היא מצריכה ראיות, מסגרת משפטית מתאימה, והליך מתאים בערכאה המוסמכת.

מה זה אומר לקוחות אחרים

  • מועדי העברה ומיהות המקבל הם שיקולים משמעותיים בהערכת טענה כזו.
  • הוראות חוק חדלות פירעון ופקודת פשיטת הרגל מסדירות מקרים מסוימים של הברחת נכסים.
  • אין לפעול לטענה כזו ללא תיעוד עובדתי וייעוץ משפטי פרטני.

סיפור דומה? נדבר

אם המצב שלכם דומה — אנחנו כאן. ייעוץ ראשוני ללא עלות, בדיסקרטיות בהתאם לכללי האתיקה המקצועית. ננתח את המקרה ונציג את האפשרויות.