חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026 — סטטוס לאחר פרסום

תוכן עניינים

1. תקציר מנהלים
2. רקע: למה היה צורך בתיקון
3. מה התיקון קובע — עיקרי ההסדר
4. השוואה לתיקון מס' 4 (הוראת השעה)
5. השפעות על חייבים ועל נושים
6. מגבלות וסייגים
7. מקורות רשמיים

תקציר מנהלים

• סטטוס: חוק שאושר ופורסם.
• תקופת עיכוב הליכים בסיסית לפי החוק החדש: 40 ימים.
• אפשרות הארכה: עד 20 ימים נוספים.
• החל על: תאגידים ויחידים שמבקשים לאשר הסדר חוב מול נושיהם, מבלי להיכנס להליך חדלות פירעון מלא.
• הוראות מעבר: כפופות לנוסח הסופי בספר החוקים ולפסיקה שתפתח את התיקון. ייעוץ פרטני נדרש בכל מקרה.

החתימה היא כללית בלבד — לפני נקיטת פעולה יש לאמת את הנוסח המדויק והוראות התחילה בספר החוקים ובדף החקיקה הרלוונטי באתר הכנסת.

רקע: למה היה צורך בתיקון

בתקופת הקורונה הוכנסה לחוק הוראת שעה (תיקון מס' 4) שאפשרה לחייב — תאגיד או יחיד — לבקש צו לעיכוב הליכים זמני שייתן לו "מרחב נשימה" משפטי מוגבל בזמן, שבמהלכו נושים לא יכולים לפתוח או להמשיך הליכי גבייה, וזאת על מנת לגבש הסדר חוב ולהביאו לאישור. תוקפה של הוראת השעה הוארך מספר פעמים, אך היא נשארה זמנית ויצרה אי-ודאות.

תיקון מס' 9 בא להסדיר את ההסדר באופן קבוע במסגרת חוק חדלות פירעון, ובמקביל לצמצם את היקף עיכוב ההליכים ביחס למסגרת הקודמת — כדי לאזן בין צרכי החייב לבין זכויות הנושים.

מה התיקון קובע — עיקרי ההסדר

1. עיכוב הליכים זמני בהליך הסדר חוב: ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לצו עיכוב הליכים שייתן לחייב פרק זמן מוגדר לגבש הסדר חוב ולהביאו לאישור הנושים.
2. תקופת הצו הבסיסית: 40 ימים מיום מתן הצו.
3. אפשרות הארכה: בית המשפט רשאי להאריך את התקופה ב-20 ימים נוספים, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.
4. היקף הצו: במהלך תקופת הצו נושים אינם רשאים לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים, בהליכי גבייה או במימוש נכסים נגד החייב — בכפוף לחריגים הקבועים בחוק.
5. חובות החייב: במהלך התקופה החייב חייב לפעול בתום לב, לגלות מידע מלא לבית המשפט ולנושים, ולשתף פעולה עם בעל תפקיד אם מונה.

השוואה לתיקון מס' 4 (הוראת השעה)

הצמצום במשך התקופה משקף את האיזון שהמחוקק קבע — בין צרכי החייב לגיבוש הסדר, לבין הגנה על זכויות הנושים מפני עיכוב ממושך של גבייה.

השפעות מעשיות

עבור חייבים

• ערוץ ביניים בין הסדר חוץ-שיפוטי לחדלות פירעון: אפשרות מסודרת לגיבוש הסדר חוב, גם בלי להיכנס להליך חדלות פירעון מלא.
• מרחב זמני מוגדר: 40 ימי עיכוב ידועים מראש מאפשרים תכנון. בעבר התקופה הזמנית הייתה מוגבלת מבחינה משפטית בגלל סטטוס "הוראת השעה".
• דרישות שיתוף פעולה: החייב חייב להציג תיק מלא של נכסים, חובות, ויכולת פירעון. בקשת עיכוב הליכים אינה תחליף להליך מסודר.

עבור נושים

• תקופת עיכוב קצרה יותר: מתיקון 4 ל-9 ירדה התקופה המרבית מ-4 חודשים לכ-60 ימים — פחות זמן "תקוע" מבחינת הנושה.
• שקיפות גבוהה יותר: ההסדר עוגן בחוק קבוע, ולא בהוראת שעה — צפוי שתתפתח פסיקה שתבהיר את גבולות ההגנה ועילות הביטול.
• כלי לבחון הסדר ברצינות: תקופת עיכוב קצרה מתאמצת את הצדדים להגיע להסדר; אם אין סיכוי להסדר, ההליך עובר במהירות לחדלות פירעון מלאה.

מגבלות וסייגים

• אישור בית המשפט: הצו אינו ניתן אוטומטית — נדרשת בקשה מנומקת ובחינה של בית המשפט.
• חריגים מההגנה: חוק חדלות פירעון מגדיר חובות וסוגי הליכים שעליהם הצו אינו חל — למשל חובות מזונות, חובות מס מסוימים, ועוד. יש לבדוק את החריגים הספציפיים.
• פסיקה מתפתחת: כיוון שמדובר בחקיקה חדשה יחסית, עקרונות יישום ופרשנות עדיין מתגבשים. נדרש מעקב אחרי פסיקה ושינויים בחקיקת המשנה.
• הוראות מעבר: בקשות שנפתחו תחת תיקון מס' 4 (הוראת השעה) — הטיפול בהן עשוי להמשיך לפי הדין שחל בעת ההגשה, או לעבור למסלול תיקון 9. בדיקה פרטנית נדרשת.

איך מגישים בקשה

• בקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון — Gov.il
• בקשת נושים לצו לפתיחת הליכים — Gov.il
• הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי — Gov.il

לעניין בקשה ספציפית לצו עיכוב הליכים בהליך הסדר חוב לפי תיקון 9 — נדרש ייצוג משפטי ובדיקה פרטנית של הוראות הנוסח הסופי.