במאמר זה נסקור את עיקרי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, את ההבדלים מהחוק הישן, את שלוש המטרות המרכזיות שלו, ואת מבנה ההליכים. נציין גם את תיקון מס' 9, התשפ"ו-2026, שאושר בכנסת בינואר 2026 ופורסם בספר החוקים.
עובדות עיקריות
מטרת החוק — שלוש מטרות במקביל
בניגוד לפקודה הישנה שעיקר עיסוקה היה בחייב כ"פושט רגל" עם דגש על ענישה, החוק החדש קובע שלוש מטרות מאוזנות שבית המשפט נדרש להגשים בכל תיק:
- חלוקה הוגנת: חלוקה צודקת של נכסי החייב בין הנושים, לפי סדר עדיפות מוגדר.
- שיקום כלכלי: מתן הזדמנות לחייב יושר לחזור לחיים תקינים, לעבוד, ולהשתלב מחדש בכלכלה.
- שמירה על אינטרס הנושים: מניעת הברחת נכסים, גילוי מלא, ופיקוח על התנהלות החייב.
מבנה החוק — חלקים ופרקים
החוק מחולק לשני חלקים מרכזיים: חלק ב׳ עוסק בחדלות פירעון של יחיד (אדם פרטי, עצמאי, שכיר) — וחלק ג׳ עוסק בחדלות פירעון של תאגיד (חברה בע״מ, שותפות, עמותה).
בכל אחד מהחלקים מוגדרים שלושה הליכים אפשריים: צו פתיחת הליכים (תקופת ביניים), הסדר נושים (לתאגידים — סעיף 350 לחוק החברות, ליחידים — תכנית פירעון), והפטר/פירוק.
החלק הרביעי בחוק עוסק בנאמן (Trustee), בכינוס נכסים, ובסמכויות הממונה על חדלות פירעון — הגוף הרגולטורי שמפקח על כל ההליכים בארץ.
ההבדלים מהחוק הישן
- זמן: פשיטת רגל הישן — 5-10 שנים. החדש — 18 חודשים עד 4 שנים.
- שפה: "חדלות פירעון" במקום "פשיטת רגל" — הסרת הסטיגמה.
- מטרה: שיקום במקום ענישה.
- תאגידים: מסלול שיקום מובנה (ולא רק פירוק) — הצלת חברות שיכולות להשתקם.
- פיקוח: נאמן מקצועי בכל תיק (במקום כונס נכסים זמני).
- תרומה חודשית: נקבעת לפי יכולת אמיתית, לא לפי נוסחה קשיחה.
מי כפוף לחוק
החוק חל על כל יחיד תושב ישראל (גם תושבי חוץ במקרים מסוימים) ועל כל תאגיד שנרשם בישראל — חברות בע״מ, חברות פרטיות, שותפויות, עמותות וחברות לתועלת הציבור. אין מינימום חוב מוגדר בחוק, אך בפועל בית המשפט יבחן אם ההליך מוצדק. חייב עם 50,000 ש״ח חוב בלבד וכושר עבודה — לרוב לא יקבל צו פתיחת הליכים, אלא ינותב להסדר חוץ-משפטי.
עדכון חקיקה — תיקון מס' 9, התשפ"ו-2026
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026 אושר בכנסת בינואר 2026 ופורסם בספר החוקים. התיקון מעגן באופן קבוע צו עיכוב הליכים זמני בהליך הסדר חוב (40 ימים + עד 20 ימי הארכה) — הסדר שעד אז היה זמני בלבד תחת תיקון מס' 4 מתקופת הקורונה. ראו עמוד ההסבר המקיף.
שאלות נפוצות
האם החוק חל גם על חוב מ-2010 שלא טופל?
כן. גם חובות שנצברו לפני 2019 נכללים בהליך לפי החוק החדש, אם הבקשה מוגשת אחרי כניסתו לתוקף. החוק הישן ביטל את עצמו בנקודה זו.
האם בעל חברה בע״מ יכול לבקש חדלות פירעון אישית?
כן, אם יש לו חובות אישיים (כגון ערבויות אישיות לחובות החברה). זה אחד המצבים הנפוצים ביותר — החברה נכנסת לפירוק ובמקביל הבעלים נכנסים להליך אישי.
אילו עלויות עשויות להיות מעורבות בהליך חדלות פירעון?
אגרות בית משפט מתעדכנות מעת לעת — יש לאמת את הסכום העדכני מול Gov.il בעת ההגשה. שכר טרחת עורך הדין נקבע בהסכם התקשרות פרטני, בכפוף לכללי לשכת עורכי הדין. שכר הנאמן ושכר הוצאות נלוות אחרות מוסדרים בחוק ובתקנות.
האם אני חייב להשתמש בעו״ד או יכול להגיש לבד?
אין חובה חוקית, אבל ההליך מורכב. בקשה לקויה תידחה. רוב החייבים שמגישים לבד נתקלים בקשיים. אנו ממליצים בחום על ייצוג מקצועי.
האם אפשר לחזור להליך אחרי הפטר?
יש תקופת המתנה של 5 שנים בין הליך אחד למשנהו. אחרי 5 שנים מהפטר — אפשר להגיש שוב, אם נצברו חובות חדשים מסיבות אובייקטיביות.
צריכים ייעוץ בחדלות פירעון?
שיחת היכרות ראשונית — חינם, ללא לחץ, ללא התחייבות. דיסקרטיות בהתאם לכללי האתיקה המקצועית; סודיות וחיסיון לפי דין. נסביר את האפשרויות העומדות בפניכם, ותחליטו אם להמשיך.