תזכיר חוק שמתפרסם לציבור הוא תחנה מוקדמת מאוד במסע החקיקה — לפני קריאה ראשונה, לפני ועדת חוקה, לפני הכנסת המליאה. אבל הפעם התזכיר הזה משדר כיוון: ממשלת ישראל ובראשה שר המשפטים מבקשים לפשט את הליך חדלות הפירעון לחייבים יחידים — אחרי שכבר עשו צעד גדול בינואר 2026 עם תיקון מס׳ 9 (עיכוב הליכים בהסדר חוב). הצעד הבא: לקרוא לחייב לבית המשפט רק כשבאמת צריך.
תוכן עניינים
תקציר מנהלים
- סטטוס: תזכיר חוק. הצעה ראשונית להערות הציבור — לפני הצעת חוק רשמית.
- מי מציע: שר המשפטים יריב לוין, יחד עם הממונה על חדלות פירעון.
- על מי זה חל: חייבים יחידים (לא תאגידים) המבקשים צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
- מה משתנה: בית המשפט יוכל לתת את הצו על סמך החומר הכתוב, ללא הופעת החייב — אם התקיימו תנאים מצטברים.
- הציטוט: שר המשפטים: "החוק צפוי לעודד הגעה להסכמות בהליכי חדלות הפירעון ולסייע בשיקום הכלכלי של חייבים. זוהי מהלך חברתי חשוב".
- השפעה צפויה: צמצום של אלפי דיונים בשנה, הקלת העומס על בתי המשפט, וקיצור משמעותי של זמני המתנה.
המצב היום: למה דרושה הופעה בבית משפט
תחת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, מתן צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי לחייב יחיד מצריך הופעה של החייב בדיון. ההיגיון המקורי: הצו יוצר השלכות משמעותיות — עיכוב הליכי גבייה, מעמד מיוחד תחת בעל תפקיד מטעם הממונה, השפעה על נכסים — ולכן בית המשפט "מסתכל בעיניים" של מי שמבקש את הצו, מוודא שמדובר בבקשה אמיתית, ומברר את הנסיבות.
בפועל — במאות אלפי תיקים פתוחים, חלק לא מבוטל מההופעות הוא טכני בלבד. החייב מיוצג, המסמכים מוגשים, הממונה כבר נתן את חוות דעתו, ואין נושים שמתנגדים. ההופעה הופכת לאקט סמלי שגוזל זמן יקר ומאריך את הליך הרגולציה בחודשים.
עיקרי התזכיר — מה מציעים
- אפשרות מתן צו על סמך מסמכים: בית המשפט (או רשם ההוצאה לפועל בערכאה המתאימה) יוכל לתת צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי לחייב יחיד מבלי שזה יופיע, על סמך הבקשה והחומרים הנלווים בלבד.
- שיקול דעת שיפוטי: בית המשפט אינו חייב לפעול בלי הופעה — הוא רשאי. נשמרת הסמכות לזמן את החייב אם נדרש.
- מסלול מקוצר: כשהתנאים מתקיימים, ההליך מתקצר באופן ניכר ומסיר את העיכוב המבני של תיאום מועדי דיון.
- אופציה — לא חובה: חייב שרוצה להופיע יכול לבקש זאת. הוא לא מאבד את הזכות להישמע, אלא מקבל אופציה להליך מהיר.
התנאים המצטברים למתן צו ללא הופעה
על פי התזכיר, על מנת שבית המשפט יוכל לתת את הצו ללא הופעה, נדרשים שלושה תנאים מצטברים:
- אין התנגדות מנומקת של נושה: לאחר פרסום הבקשה ותקופת ההגשה של התנגדויות, לא הוגשה התנגדות עם בסיס מהותי.
- חוות דעת חיובית של הממונה: הממונה על חדלות פירעון בחן את התכנית ואת מצב החייב, והמליץ לאמץ.
- בית המשפט משוכנע במטרת ההליך: מסקנת בית המשפט (על סמך החומר הכתוב) שמתן הצו יקדם את מטרות ההליך — שיקום כלכלי בתנאים סבירים לנושים.
השוואה לתיקון מס׳ 9 (ינואר 2026)
חשוב לא לבלבל בין שתי הרפורמות. תיקון 9 שאושר בינואר 2026 — עיגן את צו עיכוב ההליכים הזמני בהליך הסדר חוב (40 ימים + הארכה של 20). הרפורמה הזו, ממאי 2026, היא תזכיר חוק נפרד שמתמקד בשלב אחר של ההליך.
| היבט | תיקון 9 (ינואר 2026) | תזכיר חוק (מאי 2026) |
|---|---|---|
| סטטוס | חוק שאושר ופורסם | תזכיר — להערות הציבור |
| תחום | צו עיכוב הליכים בהסדר חוב | צו חדלות פירעון ללא הופעה בבית משפט |
| חל על | תאגידים ויחידים בהסדר חוב | חייבים יחידים בלבד |
| תועלת עיקרית | "מרחב נשימה" של 40-60 ימים | קיצור הליך וצמצום עומס בתי משפט |
הסקירה המלאה של תיקון 9 נמצאת בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס׳ 9), התשפ״ו-2026 — עיכוב הליכים בהסדר חוב.
השפעה צפויה — מי מרוויח, מי מפסיד
מי מרוויח
- חייבים יחידים מיוצגים: מי שתיק שלו "שקט" (נושים לא מתנגדים, הממונה תומך) — יקבל צו תוך זמן קצר משמעותית.
- בתי המשפט: פחות עומס בדיונים פרוצדורליים, יותר זמן לתיקים מורכבים.
- נושים: הסדרים מתגבשים מהר יותר — קבלת התשלום מהקופה מתחילה לפני.
- הממונה על חדלות פירעון: זרימת תיקים מסודרת יותר, פחות צווארי בקבוק.
למי זה עלול להזיק
- חייבים לא מיוצגים: ההופעה האישית הייתה הזדמנות להישמע — בלי ייצוג, רף הכניסה למסלול ה"שקט" עלול להיות גבוה יותר.
- נושים חלשים שלא הספיקו להתנגד: אם לוחות הזמנים לא יישמרו, ייתכן שיינתן צו לפני שהנושה ידע שיש בכלל בקשה.
השכלול של ההצעה — תקופת ההערות שמתקיימת כעת — צפוי לעסוק בעיקר בשמירה על זכויות הנושים ובהגנה על חייבים לא מיוצגים. ניתן לעקוב אחרי דף החקיקה באתר הכנסת.
לוח זמנים: מתי הופך לחוק
- מאי 2026: פרסום התזכיר. תקופת הערות הציבור (בד״כ 21 ימים).
- יוני-יולי 2026: אם הממשלה תקבל את התזכיר, גיבוש הצעת חוק רשמית והבאתה לכנסת.
- קריאה ראשונה: צפויה בקיץ-סתיו 2026, אם תיכלל בסדר היום.
- ועדת חוקה, חוק ומשפט: דיונים והכנה לקריאה שנייה ושלישית.
- קריאה שנייה ושלישית: ייתכן עוד ב-2026 או בתחילת 2027.
- תחילת תוקף: תלוי בנוסח החוק. ייתכן שתידחה כדי לאפשר היערכות מערכתית.
בשורה התחתונה — תזכיר אינו חוק. עד שלא יושלם המסלול בכנסת, ההופעה בבית משפט נדרשת.
ההקשר הרחב: רפורמות מאי 2026
תזכיר החוק הזה אינו עומד לבדו. מאי 2026 הוא חודש של תיקוני סדרי דין במספר חזיתות מקבילות:
- ביטוח לאומי — תקנה 10 בוועדה הרפואית לעררים: מהוראת שעה (משנת 2016) לחקיקה קבועה (1.5.2026). סקירה מלאה באתר זכויות נכות.
- תאונות דרכים — קורקינטים חשמליים: ניתוח עכשווי של פערי הכיסוי בחוק הפלת״ד. סקירה מלאה באתר נזקי גוף.
- חדלות פירעון: התזכיר שבמאמר זה.
מבט-על משולב על שלוש הרפורמות נמצא באביב 2026: שלוש רפורמות במשפט הישראלי במשרד עו״ד איתי וענת לוי.
מקורות
- Ynet — "הקלה משמעותית לחייבים: צוי חדלות פירעון ינתנו ללא הופעה בבית המשפט" — ynet.co.il
- כלכליסט — "יוזמה חדשה: קבלת צו חדלות פירעון תתאפשר גם ללא הופעה בבית המשפט" — calcalist.co.il
- המחדש — "מהפכה בהליכי חדלות פירעון" — hm-news.co.il
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018 — נבו
- תזכירי חקיקה — אתר הממשלה — tazkirim.gov.il
- אתר הכנסת — דפי חקיקה — main.knesset.gov.il
- כל-זכות — חדלות פירעון ושיקום כלכלי — kolzchut.org.il
מאמרים קשורים באתר
חוב בלתי-נשלט? שיחת התייעצות ראשונית — ללא עלות
אם אתם שוקלים הליך חדלות פירעון — או שכבר התחלתם — הרפורמות של 2026 משפיעות על הזמנים והאסטרטגיה. נסביר איך לבנות תיק אפקטיבי לפי המצב המשפטי העכשווי, ונכוון לפי הנסיבות שלכם.