חדלות פירעון ושיקום כלכלי — מדריך מקיף 2026

חדלות פירעון אינה "סוף הדרך" — היא לעיתים קרובות תחילתה של דרך חדשה. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, החליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה ויצר תהליך שיקום מסודר עם הפטר חוקי בסיומו. כאן נסביר את הוראות החוק — בלי הבטחות שווא, בלי לחץ.

תוכן עניינים

1. מה זה חדלות פירעון
2. חדלות פירעון מול פשיטת רגל
3. מי זכאי
4. תהליך — צעד אחרי צעד
5. תפקיד הנאמן
6. הפטר חוקי
7. סוגי חייבים — שכיר, עצמאי, מילואימניק
8. עדכון חקיקה — תיקון מס' 9, התשפ"ו-2026
9. שאלות נפוצות

מה זה חדלות פירעון

"חדלות פירעון" — מצב משפטי שבו אדם או תאגיד אינם יכולים לפרוע את חובותיהם בעת הזמן הנדרש או שערך החובות עולה על ערך הנכסים. הליך חדלות פירעון ליחיד מתנהל לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ובדרך כלל מתחיל בהגשת בקשה לצו פתיחת הליכים לגורם המוסמך לפי סוג הבקשה וגובה החוב. בקשת חייב מוגשת דרך הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (מערכת ההגשה הרשמית), ובקשות נושים נגד יחידים מוגשות לבית משפט השלום לפי ההסדר הקבוע בחוק. לפני הגשה יש לבדוק את המסלול העדכני במקור הרשמי. מטרת ההליך היא שיקום כלכלי — חזרה לחיים כלכליים תקינים.

שלושה עקרונות מרכזיים מנחים את החוק:

• הזדמנות להתחיל מחדש — מוסר תועלתני שמכיר בכך שתמיד עדיף שאדם יחזור להיות יצרן בכלכלה מאשר ישוקע בחובות לכל החיים.
• חלוקה הוגנת — נכסי החייב מחולקים בין הנושים באופן הוגן ושוויוני יחסי.
• תום לב כתנאי — מי שצבר חובות בכוונה רעה (הברחת נכסים, מרמה) — לא יקבל הפטר.

חדלות פירעון מול פשיטת רגל הישנה

החוק החדש החליף את חוק פשיטת הרגל הישן (פקודת פשיטת הרגל, 1980). ההבדלים מהותיים:

מי זכאי

החוק חל על כל "חייב" — יחיד או תאגיד — שמתקיימים בו תנאים בסיסיים:

• סף החובות והמסלול הרלוונטי: הסכומים בחוק מוצמדים ומתעדכנים אחת לתקופה. נכון ל-2026, בקשת יחיד במסלול חובות נמוכים מתייחסת לחובות מעל 58,794.37 ₪ ועד 176,923.12 ₪, ומוגשת מול רשם ההוצאה לפועל; חובות מעל 176,923.12 ₪ מוגשים במסלול הממונה על הליכי חדלות פירעון ובית משפט השלום (ראו את מדריך כל-זכות לחובות בסכום גבוה). הסכומים עשויים להתעדכן — לפני הגשה יש לאמת את הסכום העדכני במקור הרשמי. לתאגיד אין סף חוב מינימלי, וההליך מתנהל בבית המשפט המחוזי.
• חוסר יכולת לפרוע: לא יכול לפרוע חובות בעת הזמן הנדרש (בדיקה אובייקטיבית).
• תום לב: לא צבר חובות במרמה, לא הבריח נכסים בכוונה.
• שיתוף פעולה: מוכן לחשוף את כל הנכסים, ההכנסות והחובות באופן מלא.
• שימוש הוגן בהליך: לא ניצל את החוק לרעה (למשל, לא הגיש מספר בקשות חדלות פירעון רצופות בלי הצדקה).

תהליך — צעד אחרי צעד

שלב 1: הכנה (1–2 חודשים)

• פגישת ייעוץ — בחינת המקרה, הסבר על האפשרויות.
• איסוף תיעוד — תלושי שכר, חשבונות בנק, חוזים, אישורי חוב.
• חישוב יחס חוב להכנסה — קביעת אסטרטגיה.
• החלטה — חדלות פירעון, הסדר נושים, או דרך אחרת.

שלב 2: הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים (1–2 שבועות)

• בקשת חייב יחיד מוגשת דרך הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במערכת ההגשה הרשמית; בקשת נושה נגד יחיד מוגשת לבית משפט השלום. סוג הגורם המוסמך תלוי במגיש ובסוג ההליך — יש לבדוק את המסלול במקור הרשמי לפני הגשה.
• פירוט מלא של נכסים, הכנסות, חובות.
• אגרה: לפי המקור הרשמי, האגרה לבקשת חייב להליך חדלות פירעון במסלול ההוצאה לפועל היא 900 ₪ נכון ל-2026 (כל-זכות — בקשה מקוונת). הסכום מתעדכן — יש לאמת מול אתר רשות האכיפה והגבייה לפני הגשה.

שלב 3: צו פתיחת הליכים — "שעה אפס"

• בית המשפט / הממונה נותן צו — ככלל, מרגע מתן הצו חל עיכוב הליכים נגד החייב לפי הוראות החוק. היקף העיכוב, חריגיו, וההשפעה על תיקי גבייה קיימים — תלויים בסוג החוב, בהוראות החוק, ובהחלטת הגורם המוסמך. אין מדובר ב"חסימה אוטומטית מוחלטת" — קיימים חריגים בחוק.
• הזכויות שלך מוגנות, אבל גם החובות שלך נמצאים תחת בקרה.
• נאמן ממונה.

שלב 4: חקירת הנאמן

משך השלב משתנה לפי מורכבות התיק והיקף הנכסים; אין לוח זמנים אחיד בחוק.

• הנאמן בודק את כל הנכסים, ההכנסות, ההיסטוריה הכלכלית.
• חוקר אם הייתה הברחת נכסים או התנהלות לא תקינה.
• בודק יכולת תשלום עתידית — קביעת "תרומה חודשית".

שלב 5: דיון ראשי וצו שיקום

• בית המשפט / הממונה מקיים דיון בו מציגים הנאמן והחייב.
• אישור תכנית פירעון — משך התכנית נקבע פרטנית לפי החוק ולפי יכולת הפירעון.
• קביעת "תרומה חודשית" שהחייב משלם לפי יכולתו.

שלב 6: תקופת תכנית פירעון

משך התכנית נקבע בצו השיקום הכלכלי הספציפי; אין משך אחיד לכל המקרים.

• החייב משלם תרומה חודשית לפי יכולת.
• אסור עליו לקחת חובות חדשים.
• אסור לעזוב את הארץ ללא אישור.
• חובת דיווח חודשי לנאמן.

שלב 7: הפטר חוקי

• בסוף תכנית הפירעון — הפטר חוקי.
• החובות נמחקים סופית (חוץ מקטגוריות שאינן ניתנות להפטר — מזונות, חובות מס מסוימים, פיצויים על נזקי גוף שגרמת בכוונה).
• אפשר להתחיל מחדש.

תפקיד הנאמן

הנאמן (לעיתים נקרא "המנהל המיוחד") הוא הדמות המרכזית בהליך. עורך דין מנוסה שמתמנה ע״י בית המשפט. הוא:

• חוקר את מצב החייב
• מנהל את הנכסים שמועברים אליו (אם יש)
• מקבל את התרומות החודשיות
• מחלק לנושים
• מגיש דוחות לבית המשפט

תפקיד הנאמן הוא לוודא הוגנות לכל הצדדים. הוא לא "אויב" של החייב — אבל הוא גם לא "חבר". יחסים מקצועיים נדרשים. קראו עוד על תפקיד הנאמן.

הפטר חוקי

הפטר חוקי הוא המטרה הסופית של ההליך. ברגע שניתן הפטר:

• החובות שנכללו בהליך — נמחקים סופית.
• החייב משוחרר מכל פעולות גביה.
• אין יותר "תיקי הוצאה לפועל" שקשורים לחובות הללו.
• אפשר לפתוח חשבון בנק, לקחת משכנתא, לחזור לחיים תקינים.

חובות שלא ניתן להפטר:

• מזונות (חובת לבן זוג / ילדים)
• חובות מס מסוימים בנסיבות מיוחדות
• פיצויים שנגרמו כתוצאה מעבירה פלילית
• חובות שצברו במרמה

קראו עוד על הפטר חוקי.

סוגי חייבים — מסלולים מותאמים

חדלות פירעון לעצמאי

עצמאי שעסקו קרס — תהליך מורכב יותר. סגירת העסק במקביל להליך אישי, וטיפול בערבויות אישיות וחובות עסקיים מובילים לעיתים קרובות ההליך. קראו עוד.

חדלות פירעון לשכיר

שכיר עם חובות מצטברים — ההליך הסטנדרטי. ה״תרומה החודשית" מחושבת לפי שכר נטו פחות הוצאות מחיה הכרחיות. קראו עוד.

חדלות פירעון למילואימניק

מילואימניק שגויס ארוכות במלחמה ונקלע לחובות — הדין הכללי לפי חוק חדלות פירעון 2018 חל. אין כיום מסלול חקיקתי נפרד; קיים מתווה ההטבות 2026 ("סיוע והוקרה") ברמה ממשלתית. נסיבות השירות נשקלות במסגרת ההליך הסטנדרטי. קראו עוד.

חדלות פירעון לבני זוג

בני זוג עם חובות יכולים לבחור בין הליך משולב או נפרד. כל אחד יתרון אחר. קראו עוד.

חדלות פירעון לתאגיד

חברה / תאגיד — מסלול נפרד. לעיתים גם בעלי החברה צריכים להיכנס להליך אישי בגלל ערבויות. קראו עוד.

עדכון חקיקה — תיקון מס' 9, התשפ"ו-2026

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026 אושר בכנסת בינואר 2026 ופורסם בספר החוקים. התיקון מעגן באופן קבוע את האפשרות לקבל צו עיכוב הליכים זמני בהליך הסדר חוב — הסדר שעד אז היה זמני בלבד תחת תיקון מס' 4 (הוראת השעה). על פי התיקון, תקופת העיכוב הבסיסית היא 40 ימים, עם אפשרות הארכה של עד 20 ימים נוספים.

הוראות מעבר, חריגים ותחומי הצו — תלויים בנוסח הסופי בספר החוקים ובפסיקה שתתפתח. ראו הסבר מקיף לתיקון מס' 9.

מתי חדלות פירעון מתאימה, ומתי לא

חדלות פירעון אינה הפתרון היחיד למצוקת חוב. לפני הגשת בקשה יש לבחון אלטרנטיבות:

• הסדר נושים מחוץ להליך: כשיש סיכוי לסגור הסכמה עם רוב הנושים, או כשהחוב אינו עולה משמעותית על היכולת לטווח בינוני. ראו הסדר נושים.
• איחוד תיקים בהוצאה לפועל: כשהחובות פזורים במספר תיקים אך היכולת לפרוע קיימת באמצעות צו תשלומים חודשי. ראו איחוד תיקים.
• הסדר תשלומים מול נושה יחיד: כשיש נושה מרכזי אחד (בנק, חברה) — אפשר לעיתים להגיע להסכמה אישית. ראו הסדר תשלומים.
• הליך חדלות פירעון מתאים בעיקר כשהחובות מעבר ליכולת הפירעון הריאלית, כשיש ריבוי נושים שלא ניתן להגיע להסכמה איתם, או כשהאלטרנטיבה היא לחיים ארוכים עם עיקולים בלי סיכוי הפטר.

חובות שאינם ניתנים להפטר

לא כל חוב נמחק בהפטר. החוק מחריג סוגים מסוימים — מומלץ לוודא את הקטגוריות לפני הגשה:

• מזונות: חובות מזונות עבר ועתיד לבן/בת זוג או ילדים אינם בני הפטר. ראו הוצאה לפועל למזונות.
• קנסות פליליים ופיצויים לעבירה: קנסות שהוטלו בהליך פלילי ופיצויים שנפסקו לטובת קורבן עבירה בדרך כלל אינם נמחקים.
• חובות שצברו במרמה: חובות שנוצרו תוך זיוף, מצג שווא או הברחת נכסים — בית המשפט עשוי לסרב להעניק עליהם הפטר.
• חובות מס מסוימים: חובות מסוימים לרשויות המס נדונים בנפרד; יש לבדוק את הקטגוריה הספציפית.

השפעות ההליך בתקופת הביניים

מרגע צו פתיחת ההליכים ועד ההפטר, חלות על החייב חובות ומגבלות לפי החוק:

• נכסים: נכסים שאינם מוגנים בחוק עשויים להיכלל בקופת הנושים. בית מגורים, נכס פנסיוני, ומיטלטלין מסוימים זוכים להגנות חלקיות לפי הדין. ראו הגנה על הבית.
• חשבון בנק ואשראי: ההליך מתועד וייתכן שייפתח חשבון מוגבל לפי הוראות הנאמן.
• יציאה מהארץ: לרוב נדרשת בקשה נפרדת לאישור הנאמן או בית המשפט; אישור או דחייה הוא בשיקול דעת הגורם המוסמך.
• פעילות עסקית: יחיד בהליך אינו רשאי לכהן בתפקידים מסוימים בחברה; עצמאי שממשיך בפעילות חייב לדווח לנאמן.
• חובת תום לב ושיתוף פעולה: גילוי מלא של נכסים, הכנסות וחובות; דיווח חודשי לנאמן; הימנעות מנטילת אשראי חדש ללא אישור.

הברחת נכסים — סיכון משמעותי

העברת נכסים לבני משפחה או לצדדים שלישיים סמוך לפני הגשת בקשת חדלות פירעון עלולה להיחשב הברחת נכסים. תוצאות אפשריות: בית המשפט מבטל את ההעברה ומחזיר את הנכס לקופת הנושים, ההליך מתעכב או מסורב, וההפטר עלול להישלל. אסור לבצע פעולות כאלה לפני התייעצות משפטית.

שאלות נפוצות