רפורמת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס׳ 9) — פיצול ריבית הפיגורים וריסון ״כדור השלג״ של חוב

תוכן עניינים

1. תקציר מנהלים
2. לפני הרפורמה — איך ״כדור השלג״ עבד
3. הפיצול לשני רכיבים — ריבית שקלית ודמי פיגורים
4. המסלול המקל לחייב שעומד בצו תשלומים
5. מה לבדוק עכשיו — בתיק שלכם נכון למאי 2026
6. מה הרפורמה לא עושה
7. מקורות רשמיים

תקציר מנהלים

• מה השתנה: מ-1.1.2025 — תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א-1961 פיצל את ״ריבית הפיגורים״ לשני רכיבים שונים.
• הרכיב הראשון — ריבית שקלית: ריבית בסיס שמטרתה לפצות על ערך הכסף, ומתווספת לחוב באופן קבוע.
• הרכיב השני — דמי פיגורים: רכיב נפרד שמטרתו לתמרץ את החייב לשלם, וניתן לביטול בעמידה בצו התשלומים.
• מסלול הקלה לחייב מסדיר: חייב שעומד בצו התשלומים שנקבע לו — דמי הפיגורים לא יתווספו, או — כחלופה — תינתן הפחתת ריבית של 25%.
• הרקע: רפורמה שמכונה לעיתים ״החוק החדש למחיקת חובות״ — אם כי, להבהיר, היא לא מוחקת קרן או ריבית שקלית; היא מאפשרת לעצור את ״כדור השלג״ של דמי הפיגורים.
• בתוקף: 1 בינואר 2025. נכון למאי 2026 הוא חל כשנה וחצי, ומשפיע על תיקים פעילים בכל מערכת ההוצאה לפועל.

לפני הרפורמה — איך ״כדור השלג״ עבד

במנגנון הקלאסי, חוב פסוק נשא ״ריבית פיגורים״ אחת — ריבית שקלית מצטברת לחוב הקיים. ככל שהחוב נשאר לא משולם, כך גדלה הריבית עליו, וגם מועד הריבית הופך לבסיס לחישוב הריבית הבאה. התוצאה: חוב יחסית קטן יכול לגדול במהירות לסכום שאינו ניתן לטיפול אצל חייב פרטי — תופעה שכונתה ״כדור שלג״.

בנוסף, לחוב נוספים שכר טרחת עו״ד הזוכה ואגרות, וכל אלו נוצרים מעל ה״גובה״ של החוב המקורי.

הפיצול לשני רכיבים — ריבית שקלית ודמי פיגורים

תיקון מס׳ 9 פיצל מה שהיה ״ריבית פיגורים״ אחת לשני רכיבים מובחנים, במטרה להפריד בין הפיצוי על ערך הכסף לבין התמריץ לשלם:

החידוש המהותי הוא ההפרדה עצמה: רק חלק מהריבית הקיימת לפני הרפורמה הוא ״תמריץ״ — והחלק הזה כעת מותנה בהתנהגות החייב, לא ב"זמן שעבר".

המסלול המקל לחייב שעומד בצו תשלומים

זהו ליבת הרפורמה. על פי הפרסומים הרשמיים:

• עמידה בצו התשלומים: חייב שמשלם את התשלום החודשי שנקבע לו במועד — דמי הפיגורים לא יתווספו לחוב.
• חלופה — הפחתת ריבית 25%: במסגרת ההסדר ייתכן גם מסלול של הפחתת ריבית בשיעור של 25% לחייבים שיפעלו להסדרת החוב ויעמדו בצווי התשלומים שנקבעו.
• הרציונל: ככל שחייב נמצא ב״מסלול הסדר״ פעיל, האינטרס הציבורי הוא לא להעמיס עליו ריבית מתמרצת — אלא לעודד אותו להמשיך לשלם.

מה לבדוק עכשיו — בתיק שלכם נכון למאי 2026

מה הרפורמה לא עושה

• אינה מוחקת קרן. החוב המקורי נשאר; הרפורמה רק מצמצמת את ה״תוספת״.
• אינה מבטלת ריבית שקלית. רכיב הריבית השקלית ממשיך להתווסף — זהו רכיב הבסיס.
• אינה מבטלת שכר טרחה ואגרות. אלו כפופים להוראות נפרדות בחוק ובהוצאה לפועל.
• אינה תחליף לחדלות פירעון. חייב שאינו יכול לעמוד אפילו בצו תשלומים מצומצם — מסלול חדלות פירעון יחיד נשאר רלוונטי. ראו סקירה.

ההקשר הרחב — חבילת ההגנות 2026

הרפורמה הזו, שעברה את הסף הציבורי בתחילת 2025, היא חלק ממגמה רחבה יותר של ריסון נטל החוב על האזרח — במקביל לרפורמת ההוצאה לפועל (פריסת חובות, ריבית מופחתת, הארכת תקופת אזהרה) שנסקרה כאן בנפרד.

• הוצאה לפועל — מתווה רפורמה: פריסת חובות וריבית מופחתת.
• מצב חירום ״שאגת הארי״: דחיית הליכים בהוצאה לפועל ובחדלות פירעון.
• בנייה ובטיחות: תיקון תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה).
• עבודת נשים ודמי לידה: חוק עבודת נשים והגנת 60 הימים פוסט-לידה.

למבט-על משולב: מאי 2026 — שלוש שכבות ההגנה.

מקורות רשמיים

• חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א-1961 — נבו
• רשות האכיפה והגבייה — ציון דרך חדש בטיפול בחובות (31.12.2024) — gov.il
• חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז-1967 — נבו
• רשות האכיפה והגבייה — דף ראשי — gov.il
• פסיקת ריבית והצמדה — מידע לציבור — כל-זכות
• מבט-על על שלוש הרגולציות — משרד עו״ד איתי וענת לוי

החוק חל מ-1.1.2025. הסכומים, האחוזים והמועדים מובאים לפי נוסח החוק והפרסומים נכון למאי 2026 ועשויים להתעדכן. לחישוב בתיק ספציפי יש לאמת מול הזוכה, רשות האכיפה והגבייה ובית המשפט.

מאמרים קשורים באתר

• רפורמת ההוצאה לפועל 2026 — פריסת חובות וריביות מופחתות
• מצב חירום מיוחד בהוצאה לפועל ובחדלות פירעון 2026 (״שאגת הארי״)
• הוצאה לפועל — סקירה כללית
• עיקול שכר — מה מותר, מה אסור, ואיך מקטינים
• הסדר תשלומים וצו תשלומים