כש-״משלמים״ דרך אפליקציה — Bit, PayBox, Apple Pay, Google Pay, או כל גוף סליקה לעסקים — לעיתים אנו שוכחים שיש שם גוף פיננסי. עד 2024 רוב הגופים האלה פעלו בעולם רגולטורי לא ברור. החוק החדש שינה זאת מהיסוד.
תוכן עניינים
תקציר מנהלים
- החוק: חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג-2023.
- מתי נכנס לתוקף: 6.6.2024 — שנתיים אחורה היום (6.6.2026).
- הרגולטור: הרשות לניירות ערך (ISA).
- החובה: מי שמעניק שירותי תשלום או שירותי ייזום תשלום — חייב רישיון.
- שירותי תשלום: ניהול חשבון תשלום, הנפקת אמצעי תשלום, סליקת עסקאות, ייזום תשלום מתקדם.
- הגנת צרכן: חובות גילוי, מנגנון תלונות, אחריות לכשלים, פיקוח על תנאים.
- חופף לחוקים אחרים — נוסף עליהם, לא במקומם.
מה החוק עשה
עד 2024, חברת תשלומים בישראל יכלה לפעול בלי רישיון ספציפי. רק חברות הסליקה הגדולות (שב״א, ישראכרט) היו תחת פיקוח בנק ישראל (כחברות בנקאיות). אבל יישומונים פיננסיים, ארנקים דיגיטליים, וחברות סליקה לסוחרים — פעלו ברובם ב״ערפול רגולטורי״. החוק:
- הגדיר ״שירותי תשלום״ — ניהול חשבון תשלום, הנפקת אמצעי תשלום, סליקת עסקאות, ופונקציות נוספות.
- הגדיר ״שירותי ייזום תשלום״ — מתן הוראה מהלקוח לבנק מטעם הלקוח (Open Banking).
- קבע חובת רישיון — כל גוף שעוסק בשירותים האלה כלפי הציבור בישראל.
- החיל פיקוח — של הרשות לניירות ערך, עם תקנות נלוות שנכנסו ב-2024 (״כללי הסדרת העיסוק... תשפ״ד-2024״).
- קבע סטנדרטים — מבני הון, אמצעי ביטחון מידע, הפרדת כספי לקוחות.
על מי הוא חל
החוק חל על גופים נותני שירותי תשלום שאינם בנקים. דוגמאות:
- ארנקים דיגיטליים — אפליקציות שמאפשרות העברת כסף בין משתמשים (Bit, PayBox, ועוד).
- סליקת סוחרים — חברות שמספקות שירותי קבלת אשראי לבעלי עסקים (Stripe, Tranzila, ועוד).
- יישומוני תשלום — Apple Pay, Google Pay (במתכונת המקומית).
- שירותי ייזום תשלום — שירותים פיננסיים שמשתמשים בגישה לחשבון הבנק של הלקוח להעברת תשלום.
גופים פטורים: בנקים (תחת פיקוח בנק ישראל), חברות בנקאיות מסוימות, סוחרים שמקבלים תשלום עבור שירותיהם בלבד (לא מעבירים לאחרים), חברות קטנות מתחת לסף.
זכויות הצרכן בשירותי תשלום
מעבר לעצם הרישוי — ומה שזה אומר על אמינות הגוף — החוק מקנה לצרכן זכויות מהותיות:
- חובת גילוי בכתב — תנאי השימוש, עמלות, זכויות הלקוח, מנגנון פתרון תלונות.
- הפרדת כספי לקוחות — נותן שירות תשלום מחויב להפריד את כספי הלקוחות מנכסיו, כך שאם הוא קורס — הכסף לא ״הולך לאיבוד״.
- אחריות לכשלים בהעברה — אם שירות התשלום העביר בטעות, הוא אחראי להחזיר.
- מנגנון תלונות — חובה לקיים מערך טיפול בתלונות, עם מועדי תגובה מוגדרים.
- זכות סירוב לעסקה — אם זוהה תרמית, ללא חיוב הלקוח.
- הגנת מידע — חובת אבטחת מידע אישי לפי החוק והתקנות.
היחס לחוקים אחרים — אשראי הוגן, 314A
חוק הסדרת שירותי תשלום הוא רק חלק במערך רגולציה רחב. כל תחום משתלם:
| תחום | חוק/הוראה |
|---|---|
| בנקים — גביית חובות בקשיים | הוראת ניהול בנקאי תקין 314A (סקירה) |
| אשראי חוץ-בנקאי לצרכן | חוק אשראי הוגן, התשנ״ג-1993 (סקירה) |
| שירותי תשלום וייזום תשלום | חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, התשפ״ג-2023 (סקירה זו) |
| פיגורים וריבית | חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א-1961 — תיקון 9 (סקירה) |
חוק שירותי התשלום אינו ״במקום״ החוקים האחרים — הוא נוסף עליהם. גוף שמעניק גם אשראי וגם שירות תשלום — חופף לשני חוקים.
סכסוך עם נותן שירות תשלום — לאן פונים
- פנייה למנגנון התלונות הפנימי. כל נותן שירות מחויב לזה. בכתב, עם תיעוד.
- אם לא נפתר תוך פרק זמן סביר — פנייה לרשות לני״ע, שהיא הרגולטור.
- תביעה לפי תנאי החוזה — בתי משפט אזרחיים.
- תביעה ייצוגית — אם הסוגיה משותפת לציבור גדול.
- פנייה למשרד התקשורת או הצרכנות — בהתאם לסוג השירות.
מקורות רשמיים
- חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג-2023 — נבו
- כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (בקשת רישיון), תשפ״ד-2024 — נבו
- הרשות לניירות ערך — נותני שירותי תשלום — isa.gov.il
- חוק שירותי תשלום, התשע״ט-2019 — נבו
- בנק ישראל — שירותי תשלום — boi.org.il
הסכומים והתקנות מצוטטים לפי הפרסומים נכון ליוני 2026. רגולציית שירותי התשלום מתפתחת — יש לאמת מול הנוסח הרשמי.
מאמרים קשורים באתר
סכסוך עם נותן שירות תשלום? שיחת התייעצות ראשונית — ללא עלות
תרמית בארנק דיגיטלי, חיוב לא מורשה, סכסוך עם חברת סליקה — נושאים שעוד לפני שנתיים נחשבו ל״לא מוסדרים״, היום יש להם מסגרת רגולטורית ברורה. אפשר לשוחח איתנו לפני שמוותרים: נסביר אילו זכויות מגיעות, לאן פונים, ומה כדאי לתעד.